כולם שונאים אותי,מתאללים בי,צוחקים אלי מאחורי הגב ומשעמם שם!
אז אני לא יוצאת או חכמה או יוצאת בשלום! לא משנה מה אני עושה
זה לא עוזר לי.והיום שאני הכי שונאת ללכת בו לבית-ספר זה יום שני.
יש לנו קבוצות בכתה ויש לנו קבוצות:קבוצה א' וקבוצה ב', ואני בקבוצה ב',
בימי שני יש לנו שישה שיעורים,ואז אחרי השישה שיעורים יש או לקבוצה א'
או לקבוצה ב' עוד שיעור.
ואני לא יכולה אני ערוסה לגמרי,ואני מנסה להמציא תירוצים אבל לא ממש מצליח לי.
כי צריך פתק או מההורים או מהמחנכת שרה.
ואני לא יודעת מי המציא את "התירוץ" הטיפשי הזה!!!!!
ופעם אחת,היה לי צהרון,והיא ילד בשם ג'יהאד רדף אחרי,ובמדרגות אני התגלגתי
מהמדרגה השביעית ושברתי את הקרסול!!!והמורה ראתה אותי אדומה לגמרי
ולא עזרה לי ולא שאלה אותי :"סאשה,מה קרה?למה את אדומה לגמרי?"
והיא אמרה:"לי מהר למעלה!מה את יושבת פה סתם?!"
ואני אלכתי כלומר צאלתי לאורלי (חברה לשעבר-אכשיו היא אויבת שלי.)
לאורלי הבייתה! ואז בשעה 20:00 אני הייתי צריכה ללכת הבייתה ועוד ברגל!!!
פעם לקח לי 10 דקות להיות בבית. אבל כששברתי את הקרסול זה לקח לי 30 דקות!
ואז אני באתי בשעה 20:30 כי אני צאלתי הביתה אם אורלי!
טוב זהו,אז אחרי חודש הכל נשכח חוץ מלי☺
טוב ביי!!!!♥
